היכולת לראות את הסביבה ולהבחין בצבעים של המרכיבים השונים בה, היא בין הגורמים החשובים ביותר, המאפשרים לבעלי-חיים לתפקד בסביבת חייהם ולשרוד בה. האם כל היצורים החיים רואים את הסובב אותם באותה הצורה? האם כולם מבחינים באותם הצבעים, שבני האדם מסוגלים להבחין בהם? - החוקרים גילו שאין הדבר כך, וכי טווח הצבעים שבעלי-חיים מבחינים בהם, הוא שונה ואופייני לכל קבוצת בעלי-חיים. מחקרים שונים בבעלי-חיים מצביעים על כך שיש מינים, המבחינים רק בחלק מצבעי הקשת, שבני האדם מסוגלים לראות, ואילו אחרים מבחינים בעושר גוונים רב יותר מאתנו. מבנה העין אצל בעלי-חיים שונים אינו זהה, וגם מידת הרגישות לעוצמות קרינה שונות של אור ולצבעים השונים אינו דומה אצל כל בעלי-החיים.

מבנה העין וכושר הראייה של כל בעל-חיים התפתחו במהלך האבולוציה, בהתאמה לתנאים בסביבת-חייו ולצרכיו המיוחדים. דבר זה חיוני לקיומם של בעלי-חיים שונים, במגוון העצום של סביבות-החיים המצויות על כדור-הארץ.
דוגמאות: דגי שונית הם צבעוניים מאוד, ובהתאמה לכך הם מסוגלים להבחין בצבעים רבים. לעומתם, דגי עומק רואים היטב צבע כחול. בכך הם מותאמים לסביבת חייהם, בה האור הכחול הוא היחיד, המצליח לחדור לעומק המים. ואילו דגי הפיראנה, חיים במי הנהרות העכורים בדרום אמריקה, שרוב האור נבלע בהם ורק קרינה תת-אדומה מצליחה לחדור לעומקם. בהתאמה, דגי הפיראנה מסוגלים להבחין בקרינה התת-אדומה החודרת למי-הנהר, וכך הם מסוגלים לאתר את טרפם גם במים הדלוחים. ציפורים מסוגלות להבחין בעושר עצום של גווני צבע שונים, ולהבדיל בין גווני צבע, שנראים לנו זהים לחלוטין. בעיניהן של הציפורים יש חמישה סוגים של מדוכים, ולא רק שלושה כמו בעין האדם. עם זאת, קיימים הבדלים בין ציפורים מקבוצות שונות: רוב הציפורים, הניזונות מצוף של פרחים ומפירות של צמחים, רגישות במיוחד לצבעי אדום. בהתאמה לכך, רבים מהפרחים, המואבקים על-ידי ציפורים, והפירות העסיסיים שלהם, הם בגוונים של אדום או אדום-כתום. לעומתן, המדוכים בעיניהם של עופות ים הצדים מזון במים, מכילים טיפות שמן, החוסמות את כניסת האור הכחול לעין, ומאפשרים לציפורים להבחין בקלות בטרף, בתוך המים הכחולים. סביב לגופן של הצדפות, יש הרבה עיניות פשוטות, שאין בהן קנים או מדוכים, אלא קולטני אור פשוטים, המאפשרים לצדפה להבחין רק בין אור לצל. כאשר טורף מתקרב אליה ומסתיר את האור, היא ממהרת להסתלק מהמקום או להסתגר בתוך הקונכייה הבטוחה שלה. לכלבים יש רק שני סוגים של מדוכים, ולכן הם מסוגלים להבחין רק במגוון דל מאוד של צבעים. בעיני התשבץ של הדבורים יש מדוכים הרגישים לירוק, לכחול ולקרינה על-סגולה. בהתאמה לכך, הוכח כי דבורים אינן מסוגלות להבדיל בין אדום, כתום, צהוב וירוק. מאידך, הן מסוגלות לראות קרינה בתחום העל-סגול, צבע שאנחנו לא מסוגלים לראות.

 

כדי לייעל את החקלאות, התבססו חוקרים ישראלים על העובדה הבאה: חרקים רבים קולטים קרינה על-סגולה ונעזרים בה, כדי להתמצא בסביבתם. כיצד עשו זאת? - הם בנו חממות מיריעות ניילון, הבולעות את הקרינה העל-סגולה של השמש ואינן מאפשרות לה לחדור פנימה. נראה, כי העדר הקרינה העל-סגולה בתוך החממות האלה פגע בכושר הראייה או ההתמצאות של החרקים, שנכנסו לחממות. התוצאה: החרקים כמעט שלא אכלו את הצמחים, הם הטילו על הצמחים רק מעט מאוד ביצים וגם לא הדביקו את הצמחים במחלות, שהם מעבירים מצמח לצמח. התבוננו בתמונות וראו את ההבדל בין הצמחים הפגועים בחממות ה"רגילות" לבין הצמחים הבריאים בחממות המיוחדות.

עיני התשבץ המורכבות של הדבורים ושל החרקים האחרים מאפשרות לקבל תמונה מפורטת של הסביבה. עיניהם בנויות ממספר גדול של עיניות נפרדות, המסודרות בצפיפות זו ליד זו, וכולן יחד יוצרות מבנה חצי-כדורי. כל עינית קולטת אור רק מחלק קטן של שדה הראייה, אך יש חפיפה מסוימת בין שדות הראייה של עיניות שכנות. נראה, כי עצמים שונים נראים מעוותים, בהשוואה למראה שלהם - כפי שהוא נראה לנו. ככל שעין הדבורה קרובה יותר לעצם, שהיא מתבוננת בו, רק חלק קטן יותר מהעיניות של עין התשבץ תוכלנה להבחין בו. אם העצם נמצא מול מרכז עין התשבץ, הוא ייראה אחרת מאשר אם הוא נמצא מול אחד החלקים ההיקפיים שלה. כדי לראות כיצד דבורים מבחינות בצורה - בתבניות ובדגמים שונים, פנו אל אתר האינטרנט Bee Eye. במדור הגלריה תמצאו 18 תמונות שתוכלו לראותן, כפי שהדבורים מבחינות בהן. א. במדור ה- submit שבאתר זה, תוכלו לשנות את המרחק ואת המיקום של התמונה שתבחרו, ולראות כיצד הדבר משפיע על המראה הנגלה לעיני הדבורים. ב.