מדוע במשך היום השמים נראים לנו בצבע כחול? - כאשר אור השמש מגיע לאטמוספרה של כדור-הארץ, צבעי האור השונים מגיבים בדרך אופיינית עם חלקיקי החנקן, החמצן והגזים האחרים שבאוויר. התוצאות של תגובה זאת:

	חלק גדול מהקרינה העל-סגולה (אוּלְטְרָה-סגולה) נבלע באטמוספירה ואינו מגיע אלינו.	א.
	קרינה בעלת אורכי גל קצרים (ובעיקר תחום הכחול) מתפזרת באטמוספרה לכל עבר. לכן, כאשר אנו מסתכלים לעבר השמים בשעות היום, נראה בעיקר את האור הכחול, המתפזר בשמים ומגיע אל עינינו.	ב.
קרינה בעלת אורכי גל בינוניים וארוכים (כל התחום הירוק-אדום) כמעט אינה נבלעת או מתפזרת באטמוספרה, אלא היא ממשיכה להתקדם בקו ישר מהשמש לכיוון האדמה. קרינה זאת אינה מגיעה לעינינו, כל זמן שאיננו מסתכלים לכיוון השמש. אסור להסתכל על השמש!!! זה מסוכן לעיניים!!! אך אילו היינו עושים זאת, באיזה צבע הייתה השמש נראית לנו? - היינו רואים את השמש בצבע לבן-צהבהב. כך נראית לנו תערובת של אורות בצבעים ירוק, צהוב, כתום ואדום, שאינם מתפזרים באוויר, אלא ממשיכים בדרכם מן השמש לכיוון הקרקע.		ג.
ומדוע שמי הלילה אפלים? - בשעת לילה, אנו נמצאים בצדו של כדור-הארץ שאינו חשוף לאור השמש. בשעות אלה אור השמש אינו מגיע לאוויר שמעלינו, ואם אין אור - הוא אף אינו מתפזר והוא אינו מגיע אל עינינו... זאת הסיבה לכך ששמי הלילה נראים לנו שחורים.

מדוע לפעמים השמים נראים בצבעים אדומים וכתומים? - השמים נראים לנו בצבעים אלה בשעות בין הערביים - לקראת השקיעה של השמש, או עם עלות השחר - לפני זריחתה. לקראת השקיעה ולפני הזריחה השמש קרובה לקו האופק. בזמנים אלה קרני השמש עושות באטמוספרה מסלול ארוך, עד שהן מגיעות לעינינו. חלק ניכר ממסלולן הארוך עובר בשכבות הנמוכות של האטמוספרה (הקרובות יותר אל פני כדור-הארץ). שכבות נמוכות אלה מכילות חלקיקי אבק, פיח ואדי-מים; חלקיקים אלה גדולים הרבה יותר מחלקיקי החנקן והחמצן, שנמצאים בשכבות הגבוהות יותר של האטמוספרה. איך חלקיקים אלה משפיעים על פיזור האור? - הם אינם מפזרים לכל עבר את האור הכחול אלא אור בעל אורכי גל ארוכים יותר (תחום האדום, הכתום, והצהוב). כך השמים מקבלים גוון אדמדם.

גם בימים של שרב ואובך, כשאבק רב מרחף באוויר, השמים מקבלים גוון אדמדם. שימו לב לצבע המוזר שקיבלו שמי תל-אביב, בתנאי האובך הכבד ששררו בארץ ב- 30 באפריל, 2001.

מדוע למי הים צבע כחול? - כאשר אור השמש פוגע במים, חלק גדול ממנו נבלע במים. המים בולעים בעיקר את הקרינה בעלת אורכי הגל הארוכים (תחום האדום, כתום, צהוב), ואילו רוב הקרינה בעלת אורכי הגל הקצרים (תחום הכחול והסגול) מתפזרת במים לכל הכיוונים. לכן, כשאנו מסתכלים על מי האוקיינוסים, האגמים והנחלים, אנו רואים בעיקר את האור הכחול, המתפזר במים ומגיע אל עינינו.

ומה צבעם של מים קפואים? - קרחונים עשויים מגבישי קרח צפופים, וגם הם בולעים בעיקר קרינה בעלת אורכי גל ארוכים (בתחום האדום, כתום, צהוב). לעומת זאת, קרינה קצרת-גל (תחום הכחול והסגול) כמעט אינה נבלעת בקרח, אלא מתפזרת בו לכל הכיוונים. לכן, גם קרחונים נראים לנו בצבע כחול. צבעם הכחול של הקרחונים בולט במיוחד כשמסתכלים אל תוך שברים או למערות שבתוכם. אם קרחונים נראים בצבע כחול, למה השלג נראה בצבע לבן? - אמנם שניהם מורכבים מקרח, אך השלג הוא תערובת של פתיתי קרח ושל בועות אוויר. רובו של אור השמש הפוגע בשלג, אינו נבלע בשלג אלא מוחזר ממנו חזרה. נוסף על כך, בועות האוויר הלכודות בשלג מפזרות לכל הכיוונים את כל צבעי האור. לכן, השלג נראה לנו בצבע לבן, כצבע תערובת של כל צבעי הקשת, המרכיבים את אור השמש.

התבוננו בהדמיה שלמעלה, והשוו בין המתואר בה לבין המצבים הבאים: בימים של סופות אבק ואובך, השמים נראים גם ביום בצבע אדמדם. .א שמי הירח, שאין לו כלל אטמוספרה, נראים בצבע שחור גם ביום. .ב