![]() ![]()
|
![]() |
![]() |
![]() ![]() ![]()
|
||||
|
|
||||
![]() |
![]() |
|||
|
|
|
כאשר אור לבן עובר דרך מנסרת זכוכית משולשת, אורכי הגל השונים, המרכיבים אותו, נפרדים ומתקדמים במסלולים שונים דרך המנסרה. התוצאה: ביציאה מהמנסרה ניתן להבחין בקשת הצבעים המרכיבים את האור הלבן - סגול, כחול, ירוק, צהוב, כתום ואדום. התופעה של פיצול האור למרכיביו נקראת נפיצת אור. |
|
![]() |
איך נפיצת האור נוצרת? כאשר אור עובר מתווך שהוא חומר שקוף לאור אל תווך שקוף אחר, הנבדל ממנו בהתנגדותו למעבר האור, כיוון התקדמותו משתנה ונגרמת סטייה ממסלולו הישר. למשל, לאור הסגול (בעל אורכי הגל הקצרים) מקדם שבירה גדול יותר, ומידת הסטייה שלו גדולה יותר; לאור הירוק (בעל אורכי הגל הבינוניים) מקדם שבירה בינוני ומידת הסטייה שלו בינונית; ואילו לאור האדום (בעל אורכי הגל הארוכים) מקדם שבירה קטן יותר ומידת הסטייה שלו קטנה ביותר. |
| כלומר - מידת השבירה של צבעי האור השונים, בעת מעברם מאוויר לזכוכית ומזכוכית לאוויר, היא אופיינית לכל צבע, וסדר הצבעים המתגלה הוא קבוע. כך האור הלבן נפרד למרכיביו הצבעוניים וכל קשת הצבעים המצויים בו, מתגלה. |
|
|
האם בעת נפיצה של אור, מכל מקור שהוא, מתגלים כל צבעי האור הנראה? - לא בהכרח! יש מקורות אור המקרינים (פולטים) את כל קשת הצבעים של האור הנראה, ובעוצמה גבוהה. האור של מקורות כאלה נקרא אור לבן. קרינת השמש הוא דוגמה טובה למקור אור לבן, המורכב מכל צבעי הקשת. אור השמש מכיל גם קרינה באורכי גל, שאנו איננו יכולים לראות. בהדמיה שלמעלה תוכלו להיווכח כי אור השמש מכיל גם קרינה באורכי גל שאנו איננו יכולים לראות. השתמשו במד-האור בהדמיה שלמעלה, ובדקו אם השמש פולטת קרינה על-סגולה (אולטרה-סגולה) או קרינה תת-אדומה (אינפרה-אדומה). בהדמיה שלמעלה תוכלו להיווכח בעובדה נוספת: אמנם נורת להט ביתית ונורת פלואורסצנט מקרינות את כל צבעי הקשת. אבל הן נבדלות זו מזו, ומהשמש, בעוצמת הקרינה של כל אחד מצבעי האור הנפלט מהן. כמו כן תוכלו לראות כי יש נורות, המפיקות רק חלק מצבעי האור. דוגמה: נורה במצביע לייזר (של מרצה), מקרינה אור מונוכרומטי אדום בלבד. |
![]() |
|
יש מקורות אור מיוחדים, הפולטים אור מונוכרומטי בלבד או תערובת של תחום צר של צבעי האור. מכשירים כאלה משמשים אותנו למגוון צרכים. |
||||||
![]() |
דוגמאות:
|
|||||
|
||||||