מה משותף לכם ולמנת הפיצה או ההמבורגר העסיסי והשמן שאכלתם? - אתם מורכבים מאותם החומרים: חלבונים, פחמימות ושומנים...
איך המזון שאתם אוכלים הופך לחלק מגופכם? - אבות המזון במזון שאתם אוכלים, מתפרקים בגופכם ליחידות המבנה המרכיבות אותם, ויחידות מבנה אלה מתארגנות בסדר חדש בתוך גופכם, בונות את תאי גופכם ומאפשרות לכם לפעול ולגדול.
מי מפרק בגוף את המזון למרכיביו? - זה התפקיד של מערכת העיכול!
מיצי העיכול מפרקים את המולקולות המורכבות של הפחמימות, של החלבונים ושל השומנים, ליחידות המבנה המרכיבות את המולקולות האלה: סוכרים, חומצות אמיניות וחומצות שומניות.
ולמה זה חשוב? - כי רק החומרים המפורקים יכולים לעבור מצינור העיכול אל צינורות הדם הסמוכים לו, ולהגיע, בעזרת זרם הדם, אל כל תאי גופכם.




הפה הוא התחנה הראשונה במערכת העיכול. כאן המזון עובר שלושה שינויים ראשונים, המתאימים אותו למעבר בצינור העיכול ומייעלים את פעולת העיכול בהמשך הדרך:
א. פירוק פיזי-מכני של המזון - פעולת הלעיסה מפרקת את גושי המזון לחתיכות קטנות.
ב. ריכוך המזון - הרוק המופרש מבלוטות הרוק, מרטיב את המזון ומרכך לעיסה רכה. העיסה הרכה יכולה להחליק בקלות ולהתקדם הלאה במערכת העיכול.
ג. התחלה של פירוק כימי של המזון - אנזים שמצוי ברוק מתחיל את תהליך הפירוק של הפחמימות. העמילן (רב-סוכר) מתפרק לסוכרים פשוטים יותר (דו-סוכר).



הוושט הוא צינור שרירי, שתפקידו לדחוף את המזון מן הפה לעבר הקיבה, ואין בו המשך של פירוק המזון. אם כן, במערכת העיכול הוושט הוא רק תחנת מעבר. השרירים של דופנות הוושט מתכווצים בכל פעם בקטע אחר של הצינור. ההתכווצות וההרפיה של השרירים מתרחשות בגלים רצופים לאורך הצינור, וכך הן גורמות לדחיפת המזון מהפה לכיוון הקיבה.
גם אם תאכלו כשאתם עומדים על הראש, שרירי הוושט ידחפו את המזון אל הקיבה (כלומר - כלפי מעלה!). לחצו על האיור כדי לראות זאת.




תהליך פירוק המזון, שהתחיל בפה, ממשיך בקיבה. שרירי הקיבה החזקים לשים ומועכים את המזון בדומה לפעולתו של מערבל מזון. כיצד תנועת הערבול מתבצעת? בדופן הקיבה יש שלוש שכבות שרירים לא רצוניים: שרירי אורך, שרירי רוחב ושרירים אלכסוניים.
בזמן שהקיבה "עובדת", כל השרירים האלה פועלים יחד. ההתכווצות וההרפיה של שרירי הקיבה מערבלות את המזון לעיסה חלקה ואחידה.

הקיבה אינה רק טוחנת את המזון אלא גם מפרישה חומצה וחומרים נוספים, המפרקים את החלבונים שבמזון ליחידות המבנה המרכיבות את מולקולות החלבון - לחומצות אמיניות.


מיצי הקיבה הם חומצה חזקה, ויש להם תפקיד חשוב נוסף: הם גם משמידים חיידקים, שהצליחו לחדור לקיבה יחד עם המזון.



הכבד - יש לו תפקידים רבים: הוא מפרק רעלים ואלכוהול, משמש מאגר חומרים שניתן להפיק מהם אנרגיה בשעת צורך ומייצר חומרים שונים החיוניים לגוף.
אחד החומרים החיוניים שהכבד מייצר הוא מיץ המרה. מיץ המרה הירקרק נאגר בכיס המרה, מופרש אל המעי ועוזר בפירוק החומרים השומניים שבמזון.

הלבלב הוא בלוטה גדולה שנמצאת מאחורי הקיבה ומפרישה לחלל המעי מיצי עיכול. מיצי הלבלב חשובים לפירוק של חלבונים, של פחמימות ושל חומרים שומניים.
ללבלב תפקיד נוסף, שאינו קשור למערכת העיכול: הוא מפריש הורמונים, המשתתפים בוויסות של חילוף החומרים בגוף. ההורמון החשוב בהם הוא האינסולין, שתפקידו לווסת את ריכוז הסוכר בדם.




המעי הוא צינור מפותל וארוך מאוד! אם נמתח אותו יגיע אורכו ליותר מ-6 מטרים!!!
למעי שני חלקים: המעי הדק והמעי הגס.

המעי הדק
זהו החלק הראשון של המעי, והוא מותאם לבצע שתי פעולות: פירוק המזון למרכיביו הפשוטים ביותר וספיגה של תוצרי העיכול אל הדם.
פירוק המזון למרכיביו מתבצע בעזרת מיצי עיכול שונים. חלק ממיצי העיכול נמצאים במעי, ואחרים מגיעים אליו מן הכבד ומן הלבלב.
הפחמימות מתפרקות לחד-סוכרים, החלבונים מתפרקים לחומצות אמיניות והחומרים השומניים מתפרקים לחומצות שומניות ולגליצרול.


שטח הפנים של המעי הדק הוא גדול מאוד הודות לבליטות הקטנות הרבות, הנמצאות על הדפנות שלו. בליטות אלה נקראות סיסים (מוריגים). אם נפרוש את כל הבליטות האלה - יכסה המעי שטח של ...מגרש טניס. שטח פנים כזה מאפשר ספיגה יעילה ביותר של מרכיבי המזון לדם.
החומרים שנספגים לדם דרך דופן המעי, מגיעים עם זרם הדם אל כל תא ותא בגוף. המזון שלא נספג, ממשיך אל המעי הגס.


המעי הגס
המעי הגס הוא רחב וקצר (אורכו "רק" 1.5 מטר). אין בו סיסים, ולכן שטח הספיגה שלו קטן. פעולתו העיקרית היא לספוג מים מן העיסה של שאריות המזון שלא התפרקו ולא נספגו במעי הדק. מה שנותר הוא הצואה, המופרשת החוצה.
סיבים תזונתיים הם דוגמה לחומרים שכמעט אינם מתפרקים בצינור העיכול של האדם. לסיבים התזונתיים חשיבות רבה, כי הם משפיעים על התכונות של עיסת המזון העוברת בצינור העיכול, ובכך משפרים את פעולת המעיים. הסיבים סופחים מים, תופחים ומשרים הרגשת שובע, מאטים את קצב ספיגת השומנים והכולסטרול במעי, וכך הם תורמים להורדת רמתם בדם.
תפריט מאוזן בתזונה שלנו חייב לכלול כמויות מתאימות של כל אחד מאבות המזון וגם של סיבים תזונתיים.



1. באילו חלקים של מערכת העיכול אבות המזון מתפרקים?
אילו יכולתם להציץ אל תוך צינור העיכול שלכם, הייתם מוצאים בו את אבות המזון ואת תוצרי הפירוק (העיכול) שלהם.
באילו חלקים של צינור העיכול הייתם מוצאים חלבונים, פחמימות (סוכרים) וחומרים שומניים? ובאילו חלקים הייתם מוצאים את תוצרי הפירוק שלהם - חומצות אמיניות, דו-סוכרים, חד-סוכרים וחומצות שומניות?

גררו (באמצעות העכבר) את הסמלים השונים אל המקומות המתאימים שבטבלה.



2. האם התפריט מאוזן?
מנת פיצה, מנת פלאפל או מנת צ'יפס והמבורגר - האם אפשר להסתפק בהם? האם המזון שאנו אוכלים הוא מגוון ומאוזן? - ברור, שכדי שגופנו יגדל ויהיה בריא, אנחנו חייבים לאכול נכון: לגוון את המזון, כדי לספק לגוף את כל אבות המזון הנחוצים לו ובכמות המתאימה.
לפניכם התפריט ששני בני נוער - רז ורבקה - אוכלים.
בדקו אם המזון שהם אוכלים הוא מאוזן.

רז בן 12, גובהו 1.45 מטר, ומשקלו 38 ק"ג.
רבקה (אחותו) בת 13, גובהה 1.55 מטר, ומשקלה 48 ק"ג.

הארוחות שהם אוכלים ביום כוללות: 2 כפיות שמן, 2 כפות גבינה לבנה, מלפפון, עגבנייה, 2 כפות אבוקדו, ביצה, כוס חלב, מנת בשר, תפוח-אדמה, פלח אבטיח, 2 אפרסקים, כוס פופקורן, 5 כוסות מים, פרוסת עוגה, 5 סוכריות, 4 כדורי גלידה.

האם רז ורבקה מפריזים באכילה של מזון מקבוצה כלשהי? אם כן - מה הייתם משמיטים מן התפריט שלהם?
האם בתפריט של רז ושל רבקה חסר מזון מקבוצת מזון כלשהי? אם כן - מה הייתם מוסיפים לתפריט שלהם?


כדי לענות על שאלות אלה, היכנסו אל מחשבון התזונה ובצעו את הפעולות הבאות:
א. חשבו את יחידות המזון בתפריט של רז ושל רבקה (בעזרת המדור יחידות המזון).
ב. הזינו את הנתונים שחישבתם בטבלת היום הראשון אשר בתפריט היומי, ושלחו את הנתונים לבדיקה (בלחיצה על המקש שלח שבתחתית הדף
ג. בדקו את הרכב התפריט המומלץ לבנים ולבנות בגילים של רז ושל רבקה
ד. השוו את התפריטים של רז ושל רבקה לתפריטים המומלצים לבני גילם