התבוננו בבני המשפחה המורחבת: סבא וסבתא, דודים ודודות, בני-הדודים, ההורים, האחים והאחיות. שימו לב לדמיון בין הורים לצאצאיהם. מה ההסבר לכך? - התשובה קשורה לדרך שאנו מתרבים.

בני-האדם, כמו יצורים רבים אחרים, מתרבים ברבייה זוויגית (רבייה מינית). ברבייה כזאת כל אחד מההורים תורם לצאצא מחצית מהמטען הגנטי, באמצעות תאי הרבייה שלהם. כל זה מתחיל בתאי הרבייה הנוצרים בגוף ההורים: תאי הביצה אצל האישה - אלה הביציות, ותאי הזרע אצל הגבר - אלה הזירעונים.

כל תא רבייה מכיל רק מחצית מכמות החומר התורשתי של שאר תאי הגוף. ההפריה מתרחשת כאשר תא רבייה זכרי מתלכד עם תא רבייה נקבי. העובר שנוצר מכיל מטען גנטי מלא, והוא נושא תכונות שקיבל מאימו ותכונות שקיבל מאביו.


למערכת הרבייה של האישה תפקידים מורכבים:
א. תאי הרבייה הנקביים (הביציות) נוצרים בה.
ב. היא מספקת סביבה מתאימה להפריה (המפגש של הביציות עם הזירעונים).
ג. היא מאפשרת את התפתחות העובר עד לידתו.

תאי הרבייה הנקביים - הביציות - נוצרים בזוג השחלות כבר בעת היותה של האישה עובר ברחם אמה. תאים אלה שרויים בתרדמה עמוקה עד לגיל ההתבגרות של האישה.

החצוצרות (צינורות הביצים) מוליכות את הביציות לכיוון הרחם. בתוך החצוצרה, בערך בשליש הדרך אל הרחם, ההפריה מתרחשת בעת המפגש של הביצית עם תאי הזרע. העובר משלים את התפתחותו ברחם עד מועד הלידה, והוא יוצא החוצה דרך תעלת הלידה - הנרתיק.

מערכת הרבייה של האישה על כל חלקיה נמצאת בתוך הגוף, מוגנת היטב מפגיעות חיצוניות.




למערכת הרבייה של הגבר תפקידים שונים מאלה של האישה: תאי הרבייה הזכריים (הזירעונים) נוצרים בה, וכן גם נוזל הזרע, אשר משפיע על תנועתם של הזירעונים בדרכם למפגש עם הביציות של האישה.

תאי הרבייה הזכריים - הזירעונים - מתחילים להיווצר באשכים, רק מגיל ההתבגרות ואילך. הם מסיימים את הבשלתם ביותרת האשך, ושם הם גם נאגרים. צינורות הזרע מוליכים את הזירעונים אל עבר הפין. בלוטות נוזל הזרע, הערמונית ובלוטות קופר מפרישות חומרים שונים. חומרים אלה נוספים אל הזירעונים ויוצרים את נוזל הזרע החשוב לתנועתם של הזירעונים.

צינור השופכה מוליך את נוזל הזרע אל מחוץ לגוף, והוא משמש גם להפרשת השתן. האם השתן נפלט יחד עם הזירעונים? - לא ולא! כאשר הזירעונים נפלטים, השרירים הסוגרים את פתח שלפוחית השתן מונעים הפרשת שתן.

בטמפרטורת הגוף (כ- 37 מעלות) התפתחות הזירעונים עלולה להיפגע. התפתחות תקינה שלהם תיתכן בטמפרטורה נמוכה יותר. לכן, האשכים של הגבר נמצאים בתוך שק אשכים הבולט מחוץ לגוף, והטמפרטורה השוררת בו היא כ- 35 מעלות בלבד.




המפגש של הזירעונים עם הביצית מתרחש בתוך החצוצרה (צינור הביצים), בערך בשליש המרחק מן השחלה אל הרחם. מתוך מיליוני הזירעונים - בין 150 מיליון ל- 350 מיליון - שהזכר פולט בבת אחת, רק מאות אחדות מגיעות אל הביצית! יתר על כן: בין אלה שהצליחו להגיע אל הביצית, רק זירעון אחד מצליח להפרותה. כאשר הגרעין של הזירעון חודר אל הביצית ומתאחה עם הגרעין שלה - ההפריה מתרחשת.

הביצית המופרית נקראת זיגוטה. כשלושה ימים לאחר ההפריה הזיגוטה מתקדמת במורד החצוצרה אל הרחם, תוך שהיא מתחלקת לתאים רבים לקראת היווצרות העובר. כשבוע לאחר ההפריה העובר הזעיר כבר השתרש בתוך הרחם, כלומר - חודר לתוך רירית הרחם, נבלע בה ומתחיל לקלוט ממנה חומרי מזון וחמצן.


א. השוואה: מערכות הרבייה - של האישה ושל הגבר

גררו (באמצעות העכבר) את המילים מן המחסן אל המקומות המתאימים, והשלימו את טבלת ההשוואה בין מערכת הרבייה של האישה לבין זו של הגבר.



ב. שיבוט בבני אדם - רבייה בדרך אחרת?

האם רבייה זוויגית היא הדרך היחידה להביא ילדים לעולם? יתכן שנפתחת דרך נוספת של רביה אל זוויגית - שיבוט.

בשנת שנת 1996 התפרסמה לראשונה הידיעה על שיבוט הכבשה דולי. מאז התפרסמו הצלחות בשיבוט יונקים נוספים: פרות, עכברים, חזירים, ואולי אפילו תינוקת אנושית... אך ההצלחה עוררה גם התנגדות לשימוש בטכנולוגיית השיבוט בבני-אדם, גם בשל הבעיות המוסריות והאתיות שהיא מעוררת, וגם בשל בעיות רפואיות שעלולות להתעורר אצל האדם שיהיה תוצר של שיבוט.

היכנסו אל הפעילות בעיות בשיבוט.
קראו את המידע בפעילות, ופעלו לפי ההנחיות.