התבוננו בתמונת החפץ התקוע על דש הבגד ומסתובב כמו מחוג של שעון. האם זיהיתם שזאת יחידת ההפצה של הצמח מקור החסידה? מדוע היא מסתלסלת? ולמה זה חשוב לצמח? ומהו תפקיד ה"סבא" של צמח הסביון? - "מחוגי השעון" של מקור החסידה וה"סבא" של הסביון הם הזרעים של הצמחים, והבליטות המיוחדות שלהם מאפשרות להם להתפזר בסביבה ולהינעץ באדמה.

הפצת הזרעים היא שלב חשוב במחזור החיים של הצמח. זרעים שנפוצים אל הסביבה ומצליחים לנבוט, הם תחילתו של דור צמחים חדש. אך אילו זרעי הצמחים היו נופלים כולם בקרבת צמח האם ונובטים לידו, הייתה מתפתחת תחרות קשה על משאבי הסביבה (מים, אור, מינרלים בקרקע וכדומה), והסיכוי של כל נבט לשרוד היה קטן מאוד.

זרעים של צמחים נפוצים בדרכים שונות, ודרכים אלה מסייעות לזרעים להתפזר ולהגיע למקומות שונים. כך הסיכויים גדלים, שלפחות חלק מהזרעים יגיעו לאתרים מתאימים לנביטה, והמשך השושלת של הצמח יובטח. ליחידות ההפצה של הצמחים צורות שונות, וכולן מותאמות לדרכי ההפצה שלהן.


הרוח היא גורם הסביבה האביוטי העיקרי להפצת זרעים, והיא יכולה לשאת את יחידות התפוצה של הצמחים למרחקים גדולים במיוחד. יחידות התפוצה המתפזרות באמצעות הרוח, מותאמות לדרך ההפצה הזאת: יש צמחים בעלי כנפיות, כלומר - לזרעים כנף קרומית, יש בעלי נזר (כתר) קרומי ויש בעלי ציצית שערות. תוספות של כנף קרומית, של נזר קרומי ושל ציצית שערות, מאפשרות לרוח לשאת את הזרעים למרחק.


לזרעי התגית המצויה נזר קרומי. כנפית של מכנף נאה. כנפיות של מֵילה סורית.


לזרעי פתילת המדבר ציצית
שערות ארוכות ורכות.
לזרעי זקן הסב ציצית שערות
דמוית מצנח.
לכל זרע של מרור הגינות
ציצית שערות עדינות.


בעלי-חיים הם גורם הסביבה הביוטי העיקרי להפצת הזרעים בטבע. הזרעים מתפזרים על-ידי בעלי-חיים בשתי דרכים:

א. מחוץ לגופם של בעלי-החיים - זרעים המתפזרים בצורה זאת, נצמדים לרגליהם או לפרוותם של בעלי-החיים וכך נישאים למרחק. ליחידות תפוצה של צמחים אלה בליטות זיפניות או קוצים.


לפרי של לכיד הנחלים
שיכים (קוצים) מאונקלים.
לשוש יש זרעים אחדים בתוך כל
תרמיל קוצני.
זרעי דטורה נמצאים בתוך
הֶלְקֵט (קופסה) קוצני.

ב. בתוך גופם של בעלי-החיים - יחידות התפוצה של צמחים אלה הן עסיסיות, טעימות ובעלות צבעים בולטים. בעלי-החיים אוכלים אותן, וזרעים שלא נפגעים בעת המעבר במערכת העיכול של בעל-החיים, נפלטים "וזוכים" לתוספת של לחות וחומרי דשן הנמצאים בהפרשות בעלי-החיים.


כל ענבה של היערה מכילה
זרעים אחדים.
הצבע והברק של ענבות הפרסיון
מושכים ציפורים.
כאשר הענבות של הלוף מבשילות
הן אדומות ומבריקות.


לצמחים רבים הגדלים סמוך למים, יש זרעים או פירות המוקפים בחללים מלאי אוויר, אשר מאפשרים להם לצוף על פני המים. זרמי המים או גלי הים נושאים פירות כאלה למרחקים שונים, לפעמים עד למרחק של מאות קילומטרים מצמחי האם!


מתחת למעטפת השחורה של זרעי חבצלת החוף יש רקמת ציפה. פירות הסירה הקוצנית צפים
בזרמי המים.
על אף שהאגוזים של הקוקוס
גדולים, הם צפים על המים.


ויש צמחים שאינם זקוקים לגורם כלשהו להפצת הזרעים. לצמחים אלה פירות מתפרקים, מתבקעים, "מתפוצצים" או שיש להם מנגנון אחר, הזורק את הזרעים הרחק מצמח האם או גורם להם להינעץ באדמה.


פרי הלוטוס מתבקע בתנועת פיתול, והזרעים ניתזים לצדדים. בפרי של ירוקת החמור מצטבר נוזל, הגורם ל"פיצוץ" ולהתזת הזרעים למרחק. בראש פרי הפרג פתחים רבים
ודרכם הזרעים נופלים ארצה.


א. הסבירו את המשפט הבא: מידת ההצלחה של פיזור הזרעים של הצמחים תלויה בשילוב של מבנה יחידות ההפצה עם גורמי סביבה שונים. בתשובתכם, התייחסו לקשר בין המבנה של יחידת התפוצה לבין דרך ההפצה, וגם לגורמי הסביבה הביוטיים והא-ביוטיים המעורבים בהפצת הזרעים של הצמחים.
ב. הסבירו מה עלול לקרות לצמחים בעלי פירות עסיסיים, אם אוכלוסיית הציפורים תתמעט.