משימה בנושא: בעיות רפואיות בתהליך השיבוט בשנת 1996 התפרסמה הידיעה המרעישה על הכבשה דולי, בעל-החיים הראשון ששובט בהצלחה. מאז התפרסמו הצלחות בשיבוט יונקים נוספים: פרות, עכברים וחזירים. ומה שהיה בעבר פרי דמיון פרוע - ייצור עותקים גנטיים זהים (שיבוט) - הפך לבר-ביצוע בבעלי-חיים ואולי גם ב... אדם. אך ההצלחה המדעית עוררה גם התנגדות לשימוש בטכנולוגיית השיבוט בבני-אדם. הסיבה להתנגדות הייתה לא רק הבעיות המוסריות והאתיות שהשיבוט מעורר, אלא גם בעיות רפואיות שעלולות להתעורר אצל האדם שישובט. והחשש מבעיות רפואיות התגבר, לאחר שהתברר כי בניסיונות רבים בשיבוט של בעלי-חיים שונים, רוב העוברים המשובטים מתו עוד לפני שנולדו, או זמן קצר מאוד אחר כך. במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) חקרו את התופעה הזאת. החוקרים שיבטו עכברים ובדקו את הגנים שלהם. הממצאים שהתקבלו במחקר הראו כי כבר בזמן ההיריון חלק מהגנים בכבד ובשלייה של העוברים לא פעלו באופן תקין. גם העכברים המשובטים ששרדו לאחר ההמלטה, סבלו מבעיות בריאות שונות, כגון: משקל לא תקין, בעיות נשימה, דלקות ריאות חוזרות, תוחלת חיים נמוכה ושורה של ליקויים גנטיים נוספים. החוקרים סבורים שגם לבעלי-חיים משובטים שלא נבדקו במחקר, יש פגמים גנטיים, וכי אלה ששורדים לאחר ההמלטה, מכילים פחות פגמים מאלה שאינם שורדים בתהליך השיבוט. למחקר זה יש משמעות רבה מבחינת הסיכויים לשבט בני-אדם בהצלחה.