פרקי מידע פעולות שונות - צרכים משתנים ויסות חום גוף בעזרת זרימת הדם הזמנה לחקר על זרימת הדם לאיברי הגוף על שינויים בקצב אספקת הדם הצצה נוספת

 
 

דמיינו: מה קורה בגופכם במעבר ממנוחה לריצה מהירה? במנוחה הגוף רפוי, ותאי השרירים צורכים מעט חמצן וחומרי מזון, אך כשמתחילים לרוץ, הגוף נדרך, והשרירים נדרשים לפעול במאמץ מוגבר ובמהירות. הפעילות המוגברת של תאי השרירים מגבירה את קצב צריכת החמצן וחומרי המזון שלהם. במקביל, תאי השריר הפעילים פולטים כמויות מוגברות של פחמן דו-חמצני וחום. אם כן, כדי לאפשר את הפעילות המוגברת, מערכת ההובלה נדרשת להגביר את קצב אספקת הדם לשרירים הפעילים. שתי מטרות לקצב המוגבר של אספקת הדם לשרירים: לספק יותר חמצן וחומרי מזון הדרושים לתאי השריר; .1 לסלק את הפחמן הדו-חמצני והחום, המצטבר במהירות ברקמות השרירים. .2 ועכשיו דמיינו לעצמכם ישיבה נינוחה בכורסה לאחר ארוחה דשנה. הגוף כולו רפוי, אולם הקיבה גועשת ורוגשת... על שרירי הקיבה לערבל, למעוך ולפרק את המזון שהצטבר בה. התכווצויות והרפיות חזקות של שרירי הקיבה דורשים: אספקה מוגברת של חמצן ושל חומרי מזון וסילוק מקומי של פחמן דו-חמצני ושל חום, המצטבר בשרירי הקיבה. מערכת העיכול זקוקה לאספקת דם בקצב מוגבר. לאחר סיום תהליך העיכול תפחית מערכת ההובלה את קצב זרימת הדם למערכת העיכול.

 

גם ויסות החום בגוף מתבצע בעזרת שינוי בקצב זרימת הדם. זרימת הדם לעור משתנה בהתאם לצורך לשמר חום בגוף או לחילופין - להיפטר מעודפי חום בגוף. כאשר יש צורך להיפטר מעודפי חום בגוף, זרימת הדם לעור מוגברת. הדם החם זורם בנימים הסמוכים לפני העור, שם הוא מאבד חום לסביבה וחוזר בטמפרטורה נמוכה יותר. כך, למשל, בזמן פעילות גופנית, כאשר חום מיוצר ברקמות הפעילות, קצב אספקת הדם לעור מוגבר. זאת הסיבה שעור גופנו נעשה סמוק (אדום) יותר בעת מאמץ. ומה קורה בטמפרטורות נמוכות בסביבה? - כלי הדם בעור ובסמוך לו מתכווצים, כדי למנוע איבוד חום לסביבה הקרה.

 

לחצו על אחד מארבעת מצבי הפעילות, ועקבו אחרי הנתונים המתקבלים בגרף העמודות. הגרף מציג את כמות הדם המסופקת לאיברים בדקה, במצב שבחרתם. האם כמויות הדם המסופקת לאיברים, זהות?	.1
בדקו גם מה קורה בשלוש הפעילויות האחרות. האם כמויות הדם המסופקת לאיברים, זהות?	.2
האם קצב אספקת הדם לכל איברי הגוף שווה?

 

לחצו על סמלון השוואת הנתונים שבהדמיה. על הגרף יופיעו כל המדידות שביצעתם. האם כמויות הדם המסופקות לכל איבר, משתנות בעת קיום פעילויות שונות?	.1
מלאו את הנתונים בטבלה - על-פי נתוני גרף העמודות.	.2
השוואת נתוני קצב אספקת הדם (ליטר לדקה) למערכת העיכול ולשרירים - במצבי פעילות שונים: פעילות מאומצת פעילות קלה מנוחה רגילה מנוחה אחרי ארוחה           מערכת העיכול         שרירים

השוו את הנתונים:
באיזה מצב כמות הדם הגדולה ביותר מסופקת למערכת העיכול?
באיזה מצב כמות הדם הנמוכה ביותר מסופקת למערכת העיכול?
באיזה מצב כמות הדם הגדולה ביותר מסופקת למערכת השרירים?
באיזה מצב כמות הדם הנמוכה ביותר מסופקת למערכת השרירים?

		היעזרו בקטעי המידע: כיצד ניתן להסביר את השינוי בקצב אספקת הדם למערכת העיכול במצב מנוחה רגילה לעומת מנוחה אחרי ארוחה? .1 כיצד ניתן להסביר את השינויים בקצב אספקת הדם לשרירים במצבים השונים? .2 בעזרת המידע שרכשתם בפרק זה, הסבירו מדוע לא מומלץ לבצע פעילות גופנית נמרצת לאחר סעודה דשנה? .3

עיינו בנתונים, המשווים את קצב אספקת הדם לאיברים השונים במצבי הפעילות השונים.
לאיזה איבר כמות דם קבועה מסופקת - ללא תלות בסוג הפעילות?	.1
התבוננו בשינויים בקצב זרימת הדם ללב. הסבירו את השינויים. תוכלו להיעזר בפרק על פעולת הלב.	.2
התבוננו בשינויים בקצב זרימת הדם לעור - בעת מעבר ממנוחה לפעילות מתונה ולפעילות נמרצת. מהו ההסבר לתופעה זאת?	.3

האם כמויות הדם, המובלות לאיברים השונים, משתנות בהתאם לפעילויות שאנו מבצעים? מהו ההסבר לשינויים אלה?