

דמיינו: מה קורה בגופכם במעבר ממנוחה לריצה מהירה?
במנוחה הגוף רפוי, ותאי השרירים צורכים מעט חמצן וחומרי מזון, אך כשמתחילים לרוץ, הגוף נדרך, והשרירים נדרשים לפעול במאמץ מוגבר ובמהירות. הפעילות המוגברת של תאי השרירים מגבירה את קצב צריכת החמצן וחומרי המזון שלהם. במקביל, תאי השריר הפעילים פולטים כמויות מוגברות של פחמן דו-חמצני וחום.
אם כן, כדי לאפשר את הפעילות המוגברת, מערכת ההובלה נדרשת להגביר את קצב אספקת הדם לשרירים הפעילים. שתי מטרות לקצב המוגבר של אספקת הדם לשרירים:
|

|
 |
ועכשיו דמיינו לעצמכם ישיבה נינוחה בכורסה לאחר ארוחה דשנה. הגוף כולו רפוי, אולם הקיבה גועשת ורוגשת... על שרירי הקיבה לערבל, למעוך ולפרק את המזון שהצטבר בה.
התכווצויות והרפיות חזקות של שרירי הקיבה דורשים: אספקה מוגברת של חמצן ושל חומרי מזון וסילוק מקומי של פחמן דו-חמצני ושל חום, המצטבר בשרירי הקיבה.
מערכת העיכול זקוקה לאספקת דם בקצב מוגבר. לאחר סיום תהליך העיכול תפחית מערכת ההובלה את קצב זרימת הדם למערכת העיכול.
|
|