|
|
|
|
    |
||||
|
|
||||
 |
 |
|||
  לשמוע
 הקולות הנשמעים בעת פעימת הלב, נגרמים על-ידי סגירת המסתמים: הפעימה הראשונה נשמעת עם סגירת המסתמים שבין החדרים לבין העליות; הפעימה השנייה נשמעת בעת סגירת המסתמים שבין החדרים לבין העורקים. לחוש בגופנו יש מספר מקומות, שניתן לחוש בהם את זרימת הדם, הנדחף מן הלב אל העורקים בעת התכווצות חדרי הלב. המקומות הם: עורקי הצוואר, העורקים שליד פרק היד והעורקים שליד הקרסול. אם תניחו אצבע בנקודות אלה בגוף, תוכלו ל"חוש את הדופק". כך ניתן למדוד את קצב פעימות הלב. |
 איך הלב פועל כמשאבה, המזרימה דף לגוף? - בכל פעימה הלב מתרפה ומתכווץ. כשהלב מתרפה, הוא מתמלא בדם שמגיע מן הוורידים, וכשהוא מתכווץ הוא דוחף את הדם שבתוכו החוצה, אל תוך העורקים. כך הלב פועל כמשאבה. ביום אחד הלב פועם כ-100,000 פעמים, כלומר - כ-35 מיליון התכווצויות בשנה. במהלך שנות קיום של אדם ממוצע, הלב פועם כ-2.5 מיליארדי פעמים!
מהו מבנה המשאבה? בכל משאבה יש שני חללים - החלל העליון נקרא עלייה, והחלל התחתון נקרא חדר. העלייה היא בעלת דופן דקה יחסית ומשמשת בעיקר כחלל, הקולט את הדם המגיע אל הלב ומוליך אותו לחדר שמתחת לעלייה. החדר הוא בעל דופן שרירית עבה. הדם הנמצא בחדר, נדחף בכוח אל מחוץ ללב, הודות להתכווצות החזקה של שרירי הדפנות של החדר. איך המשאבות פועלות? המשאבה הימנית קולטת אל תוך העלייה הימנית את הדם, שמגיע מהגוף דרך הוורידים החלולים (נבובים). הדם עובר לחדר הימני, ומשם הוא נדחף אל הריאות. המשאבה השמאלית קולטת אל תוך העלייה השמאלית את הדם, שמגיע מן הריאות. הדם המחומצן עובר אל החדר השמאלי, ומשם הוא נדחף בכוח רב דרך העורק הראשי אל רקמות הגוף. |
 מה הם המסתמים (השסתומים)? פעולה יעילה של הלב תלויה גם במסתמים (שסתומים). הם שמאפשרים את הזרימה החד-כיוונית של הדם בלב. המסתמים דומים לעלים דקים, והם עשויים רקמת חיבור גמישה וחזקה. התנועות של המסתמים פסיביות ומושפעות משינויי לחץ הדם בחדרים ובעליות הלב.
|
 פעימה אחת של הלב מורכבת משלושה שלבים: וחוזר חלילה איך פעימה אחת מתרחשת? כאשר הלב בהרפיה, הדם זורם אל תוך העליות הרפויות וממלא אותן. לחץ הדם בעליות גובר, המסתמים שבין העליות לחדרים נפתחים, והדם זורם מן העליות אל החדרים. שלב ההרפיה מסתיים בהתכווצות קצרה ומהירה של שתי העליות. הדם שנותר בעליות, נדחף לחדרים בבת אחת. מיד לאחר התכווצות העליות - גם החדרים מתכווצים. עם התכווצות החדרים לחץ הדם בחדרים עולה וגורם לסגירת המסתמים שבין העליות לחדרים. החדרים ממשיכים להתכווץ, ולחץ הדם בתוכם ממשיך לעלות במהירות, עד שהוא מגיע לשיא. בלחץ הגבוה המסתמים שבין החדרים לעורקים נפרצים, ודם פורץ דרך העורקים לגוף. בתום התכווצות החדרים הלב כולו חוזר להרפיה, והמסתמים שבין החדרים לעורקים נסגרים. הסתיימה פעימה אחת.  מהו משך הפעימה? כאשר הלב פועם 60 פעימות בדקה - כל פעימה אורכת שנייה אחת. ככל שהלב פועם מספר רב יותר של פעימות בדקה, כל פעימה בודדת נמשכת זמן קצר יותר. למשל: כאשר הלב פועל 80 פעימות בדקה, משך פעימה אחת הוא רק 0.75 שנייה. |
 אם כן, פעימות הלב הן התכווצות של שרירי הלב והרפייתם. דחפים חשמליים התכווצות הלב נגרמת על-ידי דחפים חשמליים, המגרים את שרירי הלב וגורמים להתכווצותו. הרפיית שריר הלב והתרחבותו של הלב היא תוצאה של דעיכת הדחף החשמלי והיעלמותו. מהו האֶלֶקְטְרוֹקַרְדְיוֹגְרָף (= אק"ג או E.C.G)? זהו מכשיר הקולט, מודד ורושם דחפים חשמליים, ובעזרתו ניתן למדוד את פעולת הלב. באיור שלפניכם תרשים אופייני של אק"ג. התרשים מתאר את התפשטות הדחף החשמלי בלב בעת פעימה אחת ואת המתרחש בלב בזמן התפשטות הדחף החשמלי.  תרשים אק"ג ו"קולות הלב" P: גל המבטא את הדחף החשמלי, הגורם להתכווצות העליות Q ,R ,S: התפשטות הדחף החשמלי בשרירי החדרים T: נסיגת הדחף החשמלי משריר הלב, ואחריה - חזרה למצב הרפיה |
 מהו קוצב הלב? הלב הוא איבר עצמאי, המסוגל לפעום ללא גירוי מבחוץ. אם כן, מה גורם לפעילותו? - פעילותו העצמאית של הלב מקורה בקוצב לב, המייצר דחפים חשמליים. דחפים אלה גורמים לגירוי של שריר הלב ולהתכווצותו. מערכת הולכה מעבירה את הדחפים החשמליים מן הקוצב אל כל חלקי הלב, וגורמת לכל חללי הלב להתכווץ בתיאום מושלם. קצב ההתכווצות של שרירי הלב הוא כקצב הדחפים, המיוצרים על-ידי הקוצב ומגרים את השריר להתכווץ. איך קוצב הלב פועל? ישנם שני קוצבי לב: קוצב ראשי וקוצב משני: קוצב הלב הראשי נמצא בדופן הצדדית של העלייה הימנית, והוא נקרא: קשר הסינוס. התאים בקוצב הזה מייצרים דחפים חשמליים בקצב קבוע שבין 70-60 פעימות בדקה.
השפעה של גירויים חיצוניים על פעולת הלב למרות יכולתו של הלב לפעום ללא כל גירוי מבחוץ, קצב הלב מושפע מגירויים חיצוניים. גירויים אלה מועברים אליו מן המוח דרך מערכת העצבים, והם יכולים לגרום להאצה או להאטה של פעילות הלב - על-פי הצורך. ראו ערכים: תפוקת הלב וזרמים משתנים. |
 מבנה הלב הלב הוא משאבה כפולה הפועלת בתיאום מושלם. |
||||||||
לפניכם ארבעה איורים בהם מצוינים כלי דם שונים בלב. מה עובר בכלי הדם האלה? העזרו באפשרויות המצוינות להלן. 
|
||||||||
|
עולם ומלואו בפעימה אחת |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סכמו את המתרחש בלב בעת פעימה אחת. | .1 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקפידו לציין מה קורה בכל שלב בצד השמאלי של הלב ובצדו הימני. |
.2 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| התחילו בשלב של התכווצות העליות. |
.3 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דחפים חשמליים מפעילים את שרירי הלב |
|
| חזרו להדמיה שבראש היחידה, וצפו בתרשימי האק"ג, המתארים את השפעת הדחפים החשמליים על שרירי הלב. | .1 |
| הפעילו את מערכת ההדמיה של פעימת לב (בעזרת הכפתורים הצהובים), וחקרו את השפעת הדחפים החשמליים על הלב, על-ידי הזזה הדרגתית של שלבי הפעימה. | .2 |
זהו בשרטוט שלפניכם את השלבים הבאים:
|
.3 |
|
היכרות אישית עם פעימות הלב שלי |
|||||||||||||
| הניחו לפניכם שעון, שיש בו מחוג המונה שניות. | .1 | ||||||||||||
| נסו לחוש את פעימות הדופק בעורק של כף היד (ליד פרק היד). | .2 | ||||||||||||
| פעימות הלב במצב מנוחה - לאחר שתאתרו את נקודת המדידה בפרק כף-היד ולאחר שתחושו את הדופק בקצות האצבעות - עקבו אחרי שעון השניות, ומנו את מספר הפעימות במשך 30 שניות בדיוק. |
.3 | ||||||||||||
רשמו את התוצאה במקום המתאים בטבלה הבאה.
|
.4 | ||||||||||||
חשבו את משך הזמן של פעימה אחת של לבכם על-פי הנוסחה הבאה, והוסיפו את התוצאה לטבלה.
|
.5 | ||||||||||||
| בצעו פעילות גופנית קצרה (ריצה במקום, או מעבר מישיבה לעמידה מספר פעמים). אחרי הפעילות מדדו שוב את מספר הפעימות שלכם, וחשבו את מספר הפעמים בדקה ואת משך הפעימה של לבכם. הוסיפו את הנתונים לטבלה. | .6 | ||||||||||||
 |
|
| חזרו אל ההדמיה שבראש היחידה. | .1 |
| בחנו את ההשפעה של רמות הפעילות על קצב פעימות הלב. האם תוצאות המדידה שערכתם על עצמכם, מתאימות למוצג בהדמיה? | .2 |
| מה הקשר בין רמת הפעילות לבין קצב פעימות הלב? - נסחו את מסקנתכם. | .3 |
